גלריית תמונות

מכון גשר למנהיגות – דף הבית

יצירת קשר

רחוב הרב הרצוג 75
ירושלים 9262226
טלפון: 02-622-80-64
פקס: 02-622-15-19

אתר גשר: www.gesher.co.il

נשמח לקבל את פניותיכם בכל נושא. ניתן לפנות באמצעות פרטי ההתקשרות או בעזרת טופס יצירת קשר בעמוד זה






    הגשת מועמדות לקורס גשרים

    [gravityform id="2" title="true" description="true"]

    אודות מכון גשר למנהיגות

    מאמרים

    טפסים

    גלריית תמונות

    טסטי טסט

    בעקבות ההתאבדות של אסתי ויינשטיין

    מאמר מאת עמיתת מכון גשר למנהיגות מיכל פרינס

    אנחנו עסוקים בשבוע האחרון בניתוח כל צעד ושעל בחייה של אישה שהייתה אנונימית עד לפני שבוע. מנתחים את הגורמים האישיים, המשפחתיים והחברתיים שהובילו אותה לנקוט בצעד הנורא מכל. אנחנו עוברים מצד לצד, לרגע מאשימים את החברה שבה גדלה, את הבנות שהתנתקו ומיד לאחר מכן את האישה עצמה שלא מצאה את הכוחות להתמודד ולקחה באחת את חייה.

    אחר כך אנחנו עוברים לדיון כללי יותר בחברה החרדית, בבחירה חופשית על כל צדדיה, באובדנות ובאחריות קהילתית. לא מניחים לאף אחד. כולנו חוטפים. אלו על שלא אפשרו ואלו על שלא ראו.

    אולי די.

    אולי די לנתח את הסיפורים ברמה הכללית. להפסיק לדבר על הם ואנחנו. וזה לא משנה לאיזה צד 'אנחנו' שייכים. יש כאן טרגדיה שצריך ללמוד ממנה, לשמוע אותה, לתת לה מקום. היא נוגעת במימדים שכולנו מבינים ומזדהים איתם – אימהות, משפחה, קהילה, דת ובחירה. אין אחד שאחראי על מה שקרה ועל כולנו האחריות לעצור ולחשוב מה חלקנו.

    הגיע הזמן שנלמד להקשיב לפרט. לתת לו מקום. לשמוע בין השורות את הסיפור שלו. לאישה הזו היה קשה כפרט בחברה שבה גדלה, היא בחרה בחייה והיא בחרה במותה. אנחנו חייבים לשמוע ולשאול שאלות נוקבות אבל אסור לנו לשכוח את האחרת שמוצאת במקום הזה בית, הגנה ואמונה בואו נשמע גם אותה.

    כשנשמע את הסיפור של זו ושל זו וגם את שלו ואת של האחר משהו יקרה, משהו יגע בנו וישתנה.

    לצערי אנחנו חיים בעולם מדומיין שבו מישהו אחר מספר לאחרים את הסיפור שלנו. יש לנו חזות ברורה לאישה החרדית, לאישה המתנחלת ולאישה החילונית והסיפור הנוכחי נופל לעולם הזה בעודו ממלא את כל הפונקציות התקשורתיות הנדושות.

    האחריות שלנו היא להפוך את האישה המדומיינת לאישה ריאלית. לנקות ולהוריד את מסכי העשן והניכור ולאפשר לפרט לחדור את השריון שלנו. אין ביכולתנו לשנות את החברה החרדית או את החברה החילונית (ואני באופן אישי גם לא רוצה לעשות לא את זה ולא את זה) אבל, יש ביכולתנו להפוך את הפרטים שבהן לנוכחים, לנשמעים ואולי אפילו לחברים שניתן להושיט להם יד רגע לפני הנורא מכל….

    מיכל פרינס

    עובדת סוציאלית, מייסדת מרכז יהל לייעוץ והדרכה לחיי אישות במגזר הדתי. חוקרת מיניות של נשים דתיות באוניברסיטת בר אילן. בעלת תואר M.A מגדר.

    **פינה חדשה – מפגשישי!**

    **פינה חדשה – מפגשישי!**
    בכל פעם נביא בפניכם אחת או אחד מאתנו, האנשים המקסימים הקשורים בגשר.
    והפעם מפגשישי עם קורין אלאל עמיתת משלחת קומיוניטי 2016 בניו יורק במסגרתה יצאו ידוענים ואישי ציבור ישראלים למסע של הכרות מעמיקה עם הגוונים השונים בחברה היהודית בישראל.
    מפגשישי עם קורין אלאל, יצאנו לדרך!

    #על_הדרייב – אני מהסוג שנדלק ולא מרפה עד לתוצאה
    "הזמינו אותי להשתתף בפרויקט מאוד מוזר, יחד עם 20 אנשים יקרים נסענו לניו יורק להיפגש עם קבוצות יהודיות כאשר המטרה הייתה להבין מדוע נעלמו שלשה מיליון יהודים בחמשת השנים האחרונות.

    # על החיבור לגשר:
    הנושא הבלתי נתפס הזה הפך את נשמתי ויצא שחשבתי על זה  מהרגע שאני קמה בבוקר ועד שאני הולכת לישון. מי שמכיר אותי בעבודה באולפן יודע שאני צריכה שקט אחרת אני לא יכולה להמשיך לעבוד
    שקט זאת המילה שהכי מתארת אותי, המחשבה צריכה מקום.

    #על המשלחת
    היו לי אין סוף חוויות שאי אפשר בכלל לספר, אבל החשוב ביותר קרה: החיבור לאנשים הדתיים בקבוצה והאהבה האמתית שצמחה, אחת הבעיות שלנו בארץ זה הפער בין הדתיים לחילונים – ומסתבר שבעקבותיה אותם יהודים אמריקאים הפנו גב לישראל. הם משקיעים את כל הונם בלתת מנוע יהודי לחייהם ואז ברגע מסוים שהם מגיעים לארץ הם מגלים שהיהדות שלהם לא מספיק כשרה.

    #המוטו שלי: אם המיקרו עובד אז גם המקרו יעבוד.
    ממש כמו במשלחת , היה חיבור אמתי בין כל קצוות היהדות, אני יוצאת בתחושה שאם המיקרו עובד אז גם המקרו יעבוד. וזה הדרייב שלי ושל חבריי למצוא את הדרך לחבר אלינו.
    אני חושבת שבשביל לזעזע, במובן הטוב, את המצב צריך משהו גדול שהם יוכלו שוב להתגאות בנו הישראלים!

    #ועוד משהו שלא ידענו לסיום 1:
    פתחתי חברת תקליטים שאני מתפעלת מ-א' עד ת', בימים אלה אני מסיימת פרויקט מרגש
    שירים שכתב ילד בן 13 בהונגריה, בזמן מלחמת העולם השנייה, יחד עם טל סונדק בכאב שלו הפרטי [סבתא שלו נפטרה לפני שנתיים ביום השואה] ולזכרה חיפש חומרים ביד ושם ושם נגלה לו הילד הזה.

    #ועוד משהו שלא ידענו לסיום 2:
    הוצאתי לפני חצי שנה אלבום אשר בו הלחנתי את כל מגילת קהלת, מהפסוק הראשון ועד לסוף דבר. מאז שהדיסק יצא אני עושה בבית ערבים של השמעת קהלת שמעלה המון תובנות, אנשים שמחים כי הם פתאום מבינים את שלמה המלך שהוא החכם באדם. בחוויה שם יוצאת מן הכלל, מי שחווה את זה יכולה אצלו המחשבה להתחיל לפעול לטובתו,
    אני רוצה לאחל לכל בני ישראל שנה טובה עם הרבה מחשבות טובות, עם הרבה לתת ולא לפחד לקחת, לזרום עם הנשימה.

    עד כאן בינתיים, ניפגש בפינה הבאה

    מפגשישי - קורין אלאל

    חזון גשר למנהיגות

    מכון גשר למנהיגות מטפח ומכשיר מנהיגים ישראלים ליצירת חיבור ואחדות בין קבוצות בעם היהודי בתוך ישראל ובתפוצות.

    המכון מייחד פעילותו עבור קהל יעד של "סוכני שינוי", משפיעים בתחומם בחברה הישראלית. בעקבות הפעילות מקדמים המנהיגים הידברות בין מגזרית, שיתוף ושילוב בתחומי החיים בין חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים במדינת ישראל. בנוסף פועלים המנהיגים לחיזוק הקשר בין ישראל לקהילות יהודיות בתפוצות.

    תחומי פעילות:

    1. קורסי מנהיגות:

    המכון מגייס בכירים בתחומי התקשורת, חינוך, כלכלה ועסקים, ביטחון, אקדמיה, קהילה וחברה, לטובת תהליך הכשרה ליצירת מרקם חיים משותף בין קבוצות שונות בעם, מתוך כבוד הדדי והבנת צרכי ה"אחר".

    המכון מציע מגוון מסלולי קורסים בהם משתתפים המגיעים מקהלים מגוונים, לוקחים חלק במפגשי דיאלוג ורבי שיח מרתקים, הרצאות דוברים מן השורה הראשונה, פיתוח מנהיגות, עיסוק בסוגיות חברתיות, שיח זהויות, וביקורי עומק בקהילות יהודיות בחו"ל.

    ישנם שלושה מסלולי קורסים במכון:

    • מסלול מנהיגות גשרים – המיועד לבעלי תפקידי מפתח בחברה הישראלית  שנושא המרקם החברתי קרוב לליבם.  תהליך הקורס מפגשי דיאלוג משמעותיים בין מגוון קבוצות בחברה וכולל הכשרה בהקמת פרויקטים, כאשר כל משתתפי הקורס נדרשים לבצע פרויקט מעשי בתחום ההתמחות שלהם לקידום האחדות וההידברות בין חלקי העם בישראל ובתפוצות.
    • מסלול מנהיגות למדיה – גשרים.קום – המיועד לאנשי תקשורת בכירים הלוקחים חלק מרכזי בקביעת סדר היום הציבורי בכלי התקשורת הכתובה, האלקטרונית ומדיה חברתית. הקורס מהווה הזדמנות עבור עיתונאים בעלי רקע שונה וממגוון כלי תקשורת להכיר אחד את השני ולערוך דיון משמעותי בנוגע לתפקידה של התקשורת בישראל.
    • מסלול מנהיגות לתפוצות – המיועד למובילי דעת קהל, בעלי השפעה בתפקידים בכירים מתחומים שונים. הקורס מהווה הזדמנות ייחודית להכיר את יהדות התפוצות ולהתחבר אליה דרך דו-שיח ומפגש עומק עם קהילה יהודית בתפוצות.

    2. פיתוח וטיפוח רשת עמיתים של קורסי המנהיגות

    כל משתתף/ת בקורס מנהיגות הופך לעמית/ה במכון גשר למנהיגות. המכון מקיים פעילויות שוטפות לבוגרי הקורסים לפי מחזורים ואף כנס שנתי לכלל העמיתים ליצירת רשת מנהיגים פעילה מחוללת שינוי בשיח ובעשייה.

    3. השתלמויות מקצועיות:

    המכון מקיים על פי הזמנה השתלמויות מקצועיות עבור קהלי יעד שונים – מורים ומנהלי בתי ספר, בכירים בצה"ל, מרצים באקדמיה, ראשי תנועות נוער ועוד. ההשתלמויות הן בנושאי חברה ישראלית ודיאלוג בין מגזרים שונים. ההשתלמויות כוללות את טובי המרצים בתחום, סיורי שטח, והנחיית דיאלוג.

    להזמנת השתלמות ניתן לפנות במייל: leadership@gesher.co.il

    בעד ונגד חוק השבת

    שתי דעות מעמיתי מכון גשר למנהיגות

    בעד החוק: בצלאל קאהן

    עמית במכון גשר למנהיגות, השתתף במחזור א' של קורס מנהיגות לאנשי תקשורת. מנהל התוכניות והחדשות של תחנת הרדיו החרדית "קול חי"

    החוק שהציע ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, הוא חוק חשוב ביותר בכמה היבטים, אבל יש בו גם צד פחות חיובי.

    נתחיל בכך שסוף-סוף יש בנמצא ח"כ שאיננו חובש כיפה, מכל סוג שהוא, שמבין כי מדינת ישראל היא לפני הכל מדינה יהודית. מהי יהדות, במדינה יהודית, אם לא הסמל החשוב ביותר: השבת.

    לפיכך, יש לברך על החוק המוצע, שיציב תמרור אזהרה ברור לכל מי ששוכח כי אנחנו במדינה יהודית, ושהשבת שומרת עלינו יותר מכל דבר אחר. וכפי שחז"ל קבעו: "יותר מששמרו ישראל את השבת – שמרה השבת על ישראל".

    יש להצעת החוק גם היבט סוציאלי, חשוב אף הוא, בתוך הבלאגן ששמו העסקת עובדים יהודים בשבתות, על חשבון יום המנוחה ועל חשבון בעלי העסקים הסגורים בשבתות. לא יתכן שבעל עסק אחד יבקש לשמור שבת ושכנו יפתח את חנות המכולת כשלשכן נגרם מכך נזק כלכלי. מאידך, לא מובן מדוע הקיוסקים, המסעדות ובתי הקולנוע לא כלולים בהצעה.

    אבל לא לחינם הצעת החוק הזו מוצעת על-ידי ח"כ שאינו חרדי.

    אדם שומר שבת אינו יכול להציג או לתמוך בהצעה שתוכנה לעיל הוא חשוב, אבל בצידה עוקץ קטן: אישור תחבורה ציבורית בשבת למשל, או "תופינים" מסוגים דומים לחברה החילונית במדינה היהודית. אי-אפשר ואסור להפוך את השבת לביזנס, לאמור: תתמכו בעקרונות שלנו וניתן לכם "סוכריה" כזו או אחרת. או שמירת שבת מוחלטת או…, זהו, שאין או-או. הגיע הזמן להפסיק לשחק עם השבת, שבת קודש, במדינה היהודית.

    אגב, לא התייחסתי בשורות דלעיל בשאלה שרבים מתחבטים בה: האם נכון לחוקק חוקים דתיים מהסוג הזה. לטעמי, ככל ששומרי השבת יקפידו ויתחזקו בשמירת השבת, כך יושפעו אלה שאינם שומרים, מטוב נועם השבת וברכותיה, כי השבת, כידוע, היא מקור כל הברכות.

     

    נגד החוק: ד"ר הילה דוד

    עמיתה במכון גשר למנהיגות השתתפה במחזור ב' של קורס מנהיגות גשרים. מנהלת סל תרבות בראשון לציון, חברת דירקטוריון קרן ספיר, חברת המועצה הישראלית לתרבות ואמנות

    חוק השבת כפי שמציע חבר הכנסת מיקי זוהר אינו תורם לקידום הבנה בין דתיים לחילוניים. החוק, הגורס קנס הגדול פי שלושה מהפדיון היומי בשבת לעסקים אשר יפתחו את שעריהם  בשבת, לא רק שאינו מקדם הידברות ואחדות בין קבוצות שונות בעם, אלא אף מעודד פילוג ומצליח לעורר כעס והתקוממות על כפייה דתית.

    קביעת נורמה באמצעות חוק אמורה לסייע לציבור רחב לאמץ נורמות התנהגות ראויות ורצויות. במקרה הנ"ל מודה חבר הכנסת זוהר, כי החוק מיועד לסייע לבעלי העסקים לשמור על יום המנוחה והוא אף נתמך על ידי פורום בעלי המכולות. ספק גדול, אם כך, שהחוק יסייע לציבור רחב ורצוי על ידיו. חה"כ זוהר אומר כי בשנים האחרונות נוצר מצב שאדם שרוצה לשמור על יהדותו במדינה הזאת מתקשה לעשות זאת, וכי מטרתו היא לאפשר לכולם לשמור על השבת שלהם. אלא שלמעשה החוק משיג את התוצאה ההפוכה ועשוי לפגוע בסטטוס קוו הקיים ובמערך היחסים העדין בין דתיים לחילונים, לפיו כל קבוצה רשאית לכבד את השבת שלה ולנהוג בה כראות עיניה, הבנתה ורצונה.

    התערבות באמצעות חקיקה במקרה הזה לא תקדם הבנה והתחשבות בין חלקים בעם ואין בה מזור לבעיה חברתית אמיתית, אלא ניסיון פופוליסטי לצבור הכרה באמצעות דריסת רגל גסה מדי ומסוכנת. שמירה על השבת כיום מנוחה מתפרשת באופן שונה אצל כל קבוצה, אדם או מגזר ואינה נתונה לקביעה שרירותית של חברי הכנסת באמצעות חקיקה. טוב יעשו חברי הכנסת אם במקום לקדם את הצעת החוק הזו יעודדו מפגשי הידברות, יקיימו מיזמים המייצרים מפגש המדגיש את המאחד והמלכד בין קבוצות שונות בעם וייסדו פעילות שיש בה גישור על פערים ולא העמקת המפריד.

    ד"ר הילה דוד

    מנהלת סל תרבות עירוני ראשון לציון. אחראית על כל נושא החינוך לצפייה באומנות בכל מערכת החינוך העירונית מגיל ראשית הגן ועד לסיום י"ב, בחינוך הממלכתי, ממלכתי דתי ובחינוך המיוחד. ד"ר לספרות ומשפטנית. חברת המועצה הישראלית לתרבות ואומנות, יו"ר מדור מוסדות מחקר ומורשת.


    בצלאל קאהן

    יליד ירושלים, תושב בית-שמש. בוגר ישיבת "הנגב" בנתיבות. במשך יותר משני עשורים היה כתב ועורך בעיתונים המובילים במגזר החרדי ("יתד נאמן" ועוד) וניהל משרד יח"צ מגזרי. בשנים האחרונות מנהל את מחלקת התוכניות והחדשות ברדיו החרדי "קול חי", ומשמש כמגיש אקטואליה בכיר ברדיו.

    מועצה ציבורית

    עדינה בר שלום

    ביתו הבכורה של הרב מרן עובדיה יוסף זצוק"ל. כלת פרס ישראל לשנת תשע"ד. פעלה ופועלת להנגשת ההשכלה האקדמית עבור האוכלוסיה החרדית, תוך רגישות מקסימלית לאורך החיים ולהליכה בדרך התורה. בעלת דוקטורט כבוד מאוניברסיטת בן גוריון והמרכז הבנתחומי הרצליה. אם לשלושה, תושבת ירושלים, רעייתו של הרב עזרא בר שלום חבר בית דין הגדול.

    הרב דני טרופר

    מייסד ונשיא ארגון "גשר". ייסד את "קרן גשר" בשנת 1970. בתור הרוח החיה מאחורי יוזמות ופעילויות הקרן, הוא השפיע על יותר ממיליון ישראלים, במאמץ לקדם הבנה הדדית וסובלנות בחברה הישראלית וליצור אחדות לאומית. בשנת 1970 הרב ד"ר טרופר הוסמך כרב על ידי הרב י"ד סולובייצ'יק וקיבל תואר דוקטור להיסטוריה יהודית מ"ישיבה יוניברסיטי".
    פרסם מאמרים אקדמיים ומאמרי דעה במגוון כתבי עת בארץ ובעולם. הוא מרצה מבוקש בבתי ספר, בסיסי צה"ל ופורומים פומביים נוספים בארץ ובחו"ל. טרופר, שהקדיש את חייו לקידום אחדות יהודית, זכה להוקרה רבה ולמספר פרסים על מסירותו והישגיו בתחום הפצת הסובלנות והדיאלוג בין קהילות יהודיות.

    הלורד הרב ג'ונתן סאקס

    הרב הראשי לשעבר של בריטניה וחבר העמים בין השנים 1991-2013. נחשב על ידי רבים לאחד ההוגים הדתיים הבולטים ביותר כיום. הוא משמש קול השראה מוסרי לבני תרבויות, אמונות וקהילות שונות ובולט בפעילותו הבלתי נלאית למען עם ישראל ומדינת ישראל. מרצה בעל שם עולמי ומחבר עטור פרסים, מחזיק כיום במספר משרות אקדמיות כפרופסור. זכה להוקרה רבה על ההישגים שצבר לאורך חייו: הוא בעל 16 תארי דוקטור של כבוד, תואר אבירות ממלכת אנגליה משנת 2005 ומושב לכל החיים בבית הלורדים האנגלי משנת 2009. הרב סאקס זכה בפברואר 2016 בפרס טמפלטון על תרומה רוחנית לאונושות.

    מלכה פיוטרקובסקי

    כשלושה עשורים לומדת ומלמדת, גמרא והלכה, במסגרות שונות ברחבי הארץ. בעלת תואר ראשון בחוג המשולב למדעי היהדות – אוניברסיטת בר אילן, ותואר שני בתלמוד – אוניברסיטת ת"א. עסקה בהכשרת מורים להוראת תושב"ע, וכתבה תכניות לימודים בתחום, עבור משרד החינוך. ממקימות 'פורום תקנה' וחברה פעילה בו. חברת העמותה של ביה"ס 'מעלה' לקולנוע ותקשורת. חברת הוועד המנהל של 'קרן קובי מנדל'. חברת חבר הנאמנים של הארגון 'מבוי סתום'. בשנים : 2014-2015, כיהנה כחברת וועדת סל התרופות של משרד הבריאות. בעלת תואר ד"ר לשם כבוד, מאוניברסיטת בר אילן. לפני כשנה וחצי, יצא לאור ספרה : "מהלכת בדרכה" – אתגרי החיים במבט הלכתי-ערכי.

    אלוף במיל' יורם יאיר

    איש צבא ישראלי ששירת כאלוף בצה"ל ואיש ציבור. מכהן כראש תוכנית רבין למנהיגות של בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבנתחומי הרצליה.

    הגשת מועמדות לקורס מדיה

    [gravityform id="2" title="true" description="true"]

     

    ועדה מלווה

    אורית אדאטו – יו"ר הועדה

    רב גונדר בדימוס ותא"ל במיל, לשעבר נציבת בתי הסוהר וקצינת ח"ן ראשית בצה"ל, בעלת חברת ”אדאטו יועצים” העוסקת בייעוץ בינלאומי בתחום בתי הסוהר בכלל ואסירי טרור בפרט, וכן בתחום המנהיגות בארץ ובעולם. חברת וועד מנהל של גשר, משמשת כיו”ר הועדה המלווה, ממקימי מכון גשר למנהיגות.

    אילן גאל-דור – מנכ"ל גשר

    אילן הוא מנכ"ל גשר מאז 2011.  הוא יושב בדירקטוריון של מספר ארגונים חברתיים כמו האגודה לשרות לאומי, אשכולות, חל"ד ועוד. הוא גר בבית שמש ופעיל ציבורי בעיר.  בעבר, היה חבר במועצת העיר ושותפות 2000. אילן מנהל שולחנות עגולים בבית שמש עם נציגים מכל הזרמים והגוונים בעיר. אילן הקים וייסד את מכון גשר למנהיגות מראשיתו.

    ליז פושט

    מכנהנת בועד מנהל של "גשר" כנציגת קרן משפחת מוריס. מנחה סדנאות הורים במרכז שפר. עד לאחרונה היתה מנהלת תכנית אח בוגר אחות בוגרת בגוש עציון. למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. יו"ר הקורס מנהיגות לאנשי תקשורת.

    עמנואל זילברמן

    סגן מנהל לחינוך עי"ס וממונה על קליטת תלמידים עולים, מנח"י – עיריית ירושלים.

    ד"ר צבי צמרת

    היסטוריון, מרצה בכיר בבינתחומי בהרצליה, בשערי משפט בהוד-השרון ובמכללת הרצוג באלון שבות, ומלמד בישיבת ההסדר בנתיבות. לשעבר מנכ"ל 'יד בן צבי ויו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

    ישראל תיק

    מנהל אגף חינוך בביתר עילית, אחראי על 23,000 תלמידים במערכת החינוך. בוגר מחזור ג' קורס מנהיגות גשרים.

    הרב בועז גנוט

    מנהל אגף הנישואין והשתלמויות רבנים בארגון רבני צהר, התפקיד דורש הגדרת חזון, מטרות ודרכי פעולה להשגתם. בכל אגף קיימים מספר מחלקות ופרויקטים מורכבים בפני עצמם ומורכבים לחיבור ביניהם. שימש בעבר מנכ"ל ארגון "תורה מציון כוללים ציוניים בתפוצות". בוגר מחזור א' קורס מנהיגות גשרים.

    דנה בורשטיין

    אדריכלית המרחב הציבורי בצוות אדריכל העיר י-ם, רכזת לימודי ארכיטקטורה בשלוחה החרדית של בצלאל.בוגרת מחזור ב' קורס מנהיגות גשרים.

    שרי רוט

    מו"לית אתר "חרדים 10", פרשנית פוליטית, בעלת הסמכה להוראה, בוגרת מחזור א' קורס מנהיגות לאנשי תקשורת.

    צוות המכון

    שירה שרז-זיק – מנהלת מכון גשר למנהיגות

    מנהלת ומייסדת המכון. אחראית על כלל מסלולי הקורסים במכון ועל היבטי ניהול ותוכן. שירה מנחת קבוצות ובעלת תואר שני בהצטיינות בניהול מלכ"רים וארגונים קהילתיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תעודת NLP Practitioner בינלאומית. פעילה חברתית בירושלים וחברת פורום "רשות הרבים" לקידום ההתחדשות היהודית בירושלים.

    תמר ברודי – רכזת רשת עמיתים ופרויקטים

    מרכזת את האירועים לעמיתים-בוגרים של קורסים במכון, מלווה את הפרויקטים של משתתפי הקורסים משלב החשיבה ועד לשלב הביצוע. תמר ריכזה שני מאיצים ליזמות חברתית במסגרת התנועה הירושלמית. מנחת קבוצה להעצמת נשים. הנדסאית דפוס בוגרת מכללת הדסה,  חברת וועדת ביקורת במינהל הקהילתי בגבעה הצרפתית, פעילה חברתית וקהילתית.

    חגי קימלמן –מנהל פרויקט גשר לתפוצות

    אחראי על מסלול מנהיגות לתפוצות במכון. לשעבר מנהל אגף דוברי אנגלית במכון למנהיגות בסוכנות היהודית. עוסק מזה חמש עשרה  שנה בחינוך ובניהול חינוכי בלתי פורמאלי ובקשר ליהודי התפוצות. מרצה ומלמד בישראל וברחבי העולם היהודי. בעל תואר בוגר בפילוסופיה וחינוך מהאוניברסיטה העברית ותעודת מורה דרך.

    ויקה אלקין – רכזת קורסים

    רכזת קורסי מנהיגות ופרויקט "גשר לתפוצות". מלווה את הקורסים השונים ואת המשלחות לתפוצות. בוגרת קורס מנהיגות מחזור א'. לשעבר מנהלת פרויקט לימוד לדוברי רוסית בישראל ומנהלת פרויקט עידוד וקליטת עליה עבור דוברי רוסית ואנגלית בעיריית ירושלים. בעלת תואר MA בלימודי מנהל ציבורי וניהול מלכ"רים, האוניברסיטה העברית. מחזיקת תיק משפחות הצעירות וחברת הנהלה במנהל תלפ"ז וארנונה הצעירה.

    רבקי קליין – רכזת לוגיסטיקה

    אחראית על כל ההיבטים הלוגיסטיים של מכון גשר למנהיגות בישראל ובתפוצות. בעלת תעודה בהנהלת חשבונות. ירושלמית.

    ליווי אקדמי

    פעילות המכון מלווה במחקרי הערכה מעצבים לבדיקת האפקטיביות של הפעילויות והצלחתן בשטח. המחקרים משלבים שאלונים, תצפיות וראיונות עם משתתפים, בדיקת תוצרים ועוד.

    בנוסף, המכון עוסק בהכנת מאמרים וניירות עמדה על נושא היחסים בין קבוצות בעם היהודי (בתוך ישראל, ובין ישראל לתפוצות).